אורקל חתמה על עסקה עם חברת בינת להקמת חוות שרתים שלה בהר חוצבים בירושלים ■ בתקופה האחרונה חברות בינלאומיות מקימות שרתים בישראל – והביקוש עולה על ההיצע
ענקית המחשוב אורקל (+0.68% 56.08) נכנסת לישראל ותקים כאן חוות שרתים גדולה. ל-TheMarker נודע כי בימים האחרונים חתמה אורקל על עסקה גדולה לאירוח הדאטה סנטר שלה בישראל – העסקה נחתמה עם חברת בינת, שבימים אלו עומדת להשלים בניית דאטה סנטר ענק שלה בהר חוצבים בירושלים.
משך העסקה הוא למספר שנים כאשר שרתי אורקל יותקנו בהדרגה במתקן, ויופעלו ,על פי התוכנית, בפברואר הקרוב. נהוג לבחון עסקות כאלו במונחי צריכת חשמל, וסך הכל אורקל תצרוך1.5 מגה- וואט. סך הכל תשקיע אורקל מעל ל- 200 מיליון במתקן החדש.
אורקל היא ענקית מחשוב מארה”ב שנסחרת לפי שווי שוק של 171 מיליארד דולר. כחלק מהמעבר המהיר של העולם למחשוב ענן, כל השחקניות הגדולות של עולם הטכנולוגיה נדרשות להקים חוות שרתים שלהן בפיזור גלובלי שיענו על הביקוש. ככל שהשרתים יותר קרובים ללקוחות, ניתן לספק להם שירות יותר טוב. המיקום הגיאוגרפי מהווה גם שיקול משמעותי אצל לקוחות ממשלתיים או לקוחות רגישים אחרים (למשל מוסדות פיננסיים), שחוששים כי המידע שלהם יצא מגבולות המדינה לסמכויות שיפוט אחרות.
לפני שנה, בספטמבר 2019, קיבלה אורקל החלטה להרחיב משמעותית את הנוכחות הגלובלית שלה והכריזה על הקמת 20 אתרים חדשים, מה שמכונה בז’רגון המקצועי: Region-אזור. אחת מאותן מדינות שהוכרזה אז כמדינת יעד להקמת ‘אזור’ היתה ישראל.
מאז, אורקל נמצאת בסקר שוק למצוא מתקן מתאים מבחינת צרכי החשמל, אבטחה, שרידות ותנאים מסחריים. היא בחנה בין היתר מתקנים בלוד ובטירת הכרמל, אבל החליטה לבסוף לחתום עם בינת במתקן החדש. בינת הכריזה כבר ב- 2012 על תכניות להקמת דאטה סנטר גדול. הוא שוכן מתחת לבניין חדש בשם מגדל הרטום באזור התעשייה הר חוצבים בירושלים. המגדל בן 17 קומות מעל האדמה ו- 10 מתחת לאדמה, כאשר הדאטה סנטר מחזיק לבדו 4 קומות מתחת לאדמה ומתפרש על שטח של 14 אלף מ”ר בסך הכל.
כחלק מההחלטה של אורקל להתארח במתקן בירושלים, נפגשו אתמול (ג’) אנשי אורקלישראל, יחד עם המנכ”ל המקומי עוזי נבון, עם ראש עיריית ירושלים משה ליאון ואנשיו.
עולים לענן
מי שבירכה על המהלך היא הישראלית לשעבר ומנכ”לית אורקל צפרא כץ. בסרטון ששלחה לרגל האירוע, אמרה את הדברים הבאים כשהיא מכוונת את דבריה בעיקר ליזמים מישראל: ‘עבורנו אלו זמנים מרגשים במיוחד, היות שאנחנו יכולים להביא את הענן שלנו למדינה החדשנית ביותר בעולם- אנחנו יכולים להביא אותו לישראל. אנחנו נרגשים מזה שאנחנו משיקים מרכז משלנו עבור כולכם, עם החיבור של ‘אזור’ מקומי של אורקל בישראל יד ביד עם הקהילה החדשנית המדהימה במדינה, אני מאמינה שנוכל לעבוד ישירות, יחד, בצורה הטובה ביותר.’
יש למהלך של אורקל מספר משמעויות. ראשית, השוק ייהנה מהשקעה גדולה של אורקל בישראל, שהיא רק חלק משורה של חברות ענק שכבר בונות או מתכננות לבנות כאן אתר מקומי דומה. המהלכים האלו כוללים הוצאות של בינוי, תחזוקה, תפעול וכדומה שהשוק ירוויח מהם.
שנית, קהילת ההזנק יכולה ליהנות מענן מקומי שמספק ביצועים טובים בשיהוי נמוך. כחלק מהתחרות על ליבם של המפתחים אורקל מציעה חבילת חינם בענן- אחסון וכח מחשוב קטן ללא עלות- לכל החיים, עבור סטודנטים ומפתחים(המתחרות האחרות מציעות חבילת חינם זמנית). הדבר יאפשר ליזמים בתחילת דרכם להקים ולבחון פתרון ראשוני שהם הוגים ללא עלות, מה שמוריד חסם לחדשנות.
שלישית, הקמת ענן מקומי תקל על מוסדות כמו הבנקים, חברות הביטוח וגופי ממשלה, להעביר חלק מעומס העבודה שלהם לענן. הדבר יכול לאפשרגם חסכון כספי בהוצאות המחשוב, אבל גם הגדלת הפיצ’רים והיכולות.
רביעית, כפי שכבר פורסם אורקל נבחרה כענן הראשי של אפליקציית זום. ייתכן, וזו השערה בלבד, שהענן המקומי של אורקל בישראל ישפר את חווית השימוש בזום עבור ישראלים.
סקוט טוואדל, סגן נשיא למוצרים, תשתית וענן באורקל הגיב לפניית TheMarker ואמר: ‘אנו רואים לקוחות ושותפים ברחבי העולם המשתמשים בעוצמה של הענן של אורקל כדי לייצר חדשנות ולהניע צמיחה עסקית באופן מאובטח. הרחבת אזורי הענן שלנו ממשיכה להתקדם. עם אזור הענן החדש שתקים בישראל, אורקל תספק ללקוחות גישה לשירותי ענן רבים כולל בסיס הנתונים האוטונומי של אורקל, שירותי תשתית של אורקל ואפליקציות בענן של אורקל.’
הביקוש לדאטה סנטרס עולה על ההיצע
כאמור, יש לראות בכניסת אורקל לישראל כחלק מאירוע כולל. בינואר השנה הכריזה גם מיקרוסופט על הקמת דאטה סנטר מקומי לענן שלה ‘אז’ור’ בהשקעה של מאות מיליוני דולרים. מיקרוסופט בחרה להתארח במתקן SDS שנמצא באזור התעשייה במודיעין, וגם הוא עתיד להתחיל לפעול ברבעון הראשון של 2020. גם אמזון החליטה, אם כי לא נמסרה על כך הודעה רשמית על הקמת ‘אזור’ מקומי משלה בישראל וגם גוגל קרובה להחלטה דומה ובוחנת כבר מתקנים בישראל.
ברקע של הדברים, בימים אלו מתקיים מכרז ענק של הממשלה להיעביר בהדרגה את רוב ה- IT הממשלתי לענן בתקציב של כ- 500 מיליון שקל בשנה. תנאי סף במכרז הזה הוא קיומו של אתר מקומי וזה הזרז המרכזי (אך לא היחיד) של הענקיות הבינלאומיות להקים כאן נוכחות. למכרז הממשלתי קוראים ‘נימבוס’
וזה לא רק השחקניות הבינלאומיות, גם חברות ישראליות עוברות טרנספורמציה דיגיטלית לצרכנים, נדרשות ליותר שרתים ולכן צריכות להעביר חלק מחדרי המחשב שלהן לאירוח באתר חיצוני מתמחה. יונית גולדברג, שותפה בחברת הייעוץ 11STREAM המתמחה בתחום חוות שרתים ותשתיות תקשורת מסבירה” ‘עסקה מהותית כמו של אורקל, שהיא כבר השחקן העולמי השלישי שהכריז על כניסה לתחום הענן וחוות השרתים בישראל, היא רק אחת מיני עסקאות שנדונות ונסגרות בימים אלו בין חוות שרתים בישראל לענקיות ענן בינלאומיות. זאת, כחלק מהיערכות המשק לספק את צרכי הענן הגדלים של המגזר העסקי וכשלב נוסף בהתארגנות הגורמים השונים למכרז הענן בממשלתי של מדינת ישראל- פרויקט נימבוס’.
כתוצאה מהביקוש הענק, קיימת במקביל קדחת של חפירות והקמת מתקנים שיאכלסו את כל השרתים האלו. בתחרות הזו משתתפות שחקניות ישראליות וגלובליות כמו בינת, מד- 1, גלובל דאטה סנטרס, עזריאלי- קומפס ו- ServerFarm. בשלב זה, הביקוש עולה על ההיצע וגם המתקנים שנבנים ייבנו לאורך שנים, כך שמצוקת המקום צפויה להמשיך בשנים הקרובות. גולדברג חישבה את המשמעות למשק של כל פרויקטי התשתית האלו, כולל עלות קרקע, מבנה ותפעול (חשמל, כוח אדם, מיסוי עירוני) והעריכה כי ‘בהנחה שמרבית שחקני הענן הבינלאומיים יקחו חלק בפרויקט נימבוס, מדובר בהשקעת הון מיידיתשל כ- 8.5 מיליארד שקל ותחזוקה שוטפת בעלות של 13.5 מיליארד שקל לאורך חיי הדאטה סנטר’.
אך התהליך לא חף מבעיות. דאטה סנטר נזקק לתשתיות תקשורת מהירות (ומגובות) ולכמויות אדירות של חשמל- ואת ההצלבה של שני אלו קשה להשיג. לאור זאת, הכריזו השבוע שר התקשורת ד”ר יועז הנדל ושר האנרגיה ד”ר יובל שטייניץ על הקמת צוות עבודה בין משרדי שיסייע לחברות הדאטה סנטרס באתגרי התקשורת והאנרגיה שלהן.
שר התקשורת הנדל הגיב לאתגרים ואמר” ‘ בתקופה בה מדינת ישראל זקוקה למנועי צמיחה, חוות השרתים יכולות להביא לישראל תעסוקה, הכנסות וטכנולוגיה. חברות ענק בינ”ל כבר זיהו את הפוטנציאל הקיים במדינת ישראל ובשביל זה נדרשות תשתיות תקשורת ואנרגיה. עם החזון הנכון והפעולות המתאימות נהפוך את דרך הבשמים ודרך המשי של העת העתיקה לדרך המידע של העת הנוכחית’.