כיצד על ארגונים להיערך למהפיכת הבינה המלאכותית?

חידה – בעולמות המחשוב והטכנולוגיה – מהו ההיגד הכי חם היום בשוק, מטבע הלשון האופנתי ביותר, הטרנד הכי טרנדי? אני מניח שניחשתם נכון – בינה מלאכותית, או בשמה הלועזי – AI. גם בתוך הטרנד יש טרנד לוהט בפני עצמו – בינה מלאכותית יוצרת, או בשמה הלועזי – Generative AI, המתייחס למנועי בינה מלאכותית דוגמת Chat GPT, שכבר אין כמעט אדם שלא השתמש בהם בשלב כזה או אחר. אלא שמאחורי כול טרנד יש בעיות, הרבה מאוד בעיות, המפרידות בין השימוש שלנו בטכנולוגיה כמשתמשי קונסיומר ובין היכולות שאנחנו מקבלים בפועל מהטכנולוגיה כמשתמשים ארגוניים. אילו רק החיים היו כה פשוטים כמו המילים שנזרקות לחלל האוויר, והטרנד היה הופך למציאות באותה המהירות גם במגזר הארגוני.

הטכנולוגיה מחפשת כיוון

אני מבקש להבהיר בראשית דברי – אינני אומר את הדברים מתוך נימה של ביקורת או סרקזם על ההייפ הנוצר סביב הטכנולוגיה. אני אישית מאמין גדול בטכנולוגיות ה-AI, ורואה את האופן בו בינה מלאכותית חוצבת מחדש את אורחות חיינו, משנה הרגלים ישנים, מקבעת הרגלים חדשים, ומייצרת ערכים חדשים לאינסוף תחומים הנוגעים בחייהם של מיליארדי בני אדם מסביב לעולם. אלא שכאשר אנו מגיעים לשילוב של טכנולוגיות במגזר הארגוני הדבר צריך להיעשות מתוך הסתכלות דרך משקפיים הרבה יותר ריאליסטיות וביקורתיות. השאלה אינה איך אני כמנמ"ר בארגון מיישם את הטכנולוגיה הכי חדשה בשוק, אלא איך אני מיישם את הטכנולוגיה שתפיק עבור הארגון את מירב התועלת.

למעשה, אני נתקל ביותר ויותר מנמ"רים, מנמ"ריות ומקבלי החלטות בעולמות הטכנולוגיה הארגוניים שמחפשים את הדרכים כדי ליישם בארגונים שלהם טכנולוגיות בינה מלאכותית, אלא שהנתיבים לשם עדיין אינם על דרך המלך, והתרחישים העסקיים ליישום הטכנולוגיה החדשה נמצאים עדיין בהתהוות. יתירה על כך – טכנולוגיה חדשה גם מביאה עימה סכנות חדשות – בדגש על איומים הנוגעים בעולמות הסייבר, הגנת הפרטיות, וציות לרגולציה. אם כך, נדרש לא רק מתן מענה בנוגע לערכים מוספים ברורים אותם תספק הטכנולוגיה, אלא גם לוודא שבדרך לא נזנחים עקרונות של הגנה על המידע וציות.

מפת דרכים לעשייה ב-2025

אז אחרי ששפכנו דלי מים צוננים על ההתלהבות סביב יישום טכנולוגיות בינה מלאכותית במגזר הארגוני, וגם הוספנו קורטוב של סיכונים, אז כעת נשאלת השאלה – מה כן? מה צריכים לעשות ארגונים כדי להיערך לעידן הבינה המלאכותית בצורה הטובה ביותר האפשרית? או במילים אחרות – איך לנצל את פרק הזמן עד שהטכנולוגיה תבשיל ותציע פתרונות ארגוניים שיהיו מותאמים לפעילות של ארגון בן מאות או אלפי עובדים, ובמגוון רחב של סקטורים עסקיים?

את התשובה לכך אני מבקש לחלק למספר נקודות, שהן בעצם מפת הדרכים הארגונית שעל הארגון לבצע עכשיו ומיד, כבר במהלך שנת 2025, כדי שהארגון יהיה בשל ליישום של בינה מלאכותית, לא פחות מאשר הבינה המלאכותית תהיה בשלה ליישום בארגונים.

1. מינוי מנהל AI בארגון – על המנמ"ר למנות איש מפתח בתחום המחשוב, שיהיה אחראי לבחון טכנולוגיות AI חדשות וליצור קשרים עם יחידות עסקיות בארגון. תפקידו צריך לכלול גם הכשרת עובדים לתפעול הפלטפורמות, האקתונים לשילוב כוחות בין מקצועני הטכנולוגיה והמשתמשים העסקיים, הכנת תשתיות לטובת היישום של הטכנולוגיות, ויצירת החיבורים עם חברות טכנולוגיה וסאטרט אפים בתחום.
2. ביצוע הוכחת היתכנות (POC) – דרך יעילה לבחינה של טכנולוגיות חדשות בתנאים אמיתיים היא באמצעות תהליכי POC. יש להקצות תקציבים מתאימים לתהליכי POC ולאפשר ליחידה האחראית לבחון את הפתרונות הטכנולוגיים בקנה מידה קטן לפני הטמעתם בקנה מידה רחב.
3. טיוב תשתיות הדאטה – AI דורש תשתיות דאטה איכותיות ויציבות. לפני כל יישום יש לשפר ולארגן מחדש את מערכות הדאטה בארגון. תהליך זה, שכולל הגדרה של ארכיטקטורת דאטה תומכת בינה מלאכותית, כמו גם שדרוג כלי האופטימיזציה והניטור של המערכות, הוא קריטי להצלחה של יישום הטכנולוגיה החדשה.
4. שינוי תפיסתי אצל מנהלים בכירים – דרגי הניהול בארגון נדרשים להכיר את הפוטנציאל של הטכנולוגיה ולהבין כיצד היא יכולה לשנות את האסטרטגיה העסקית. הכשרות ייעודיות להנהלה הבכירה יסייעו בהובלת שינוי ארגוני מהותי.
5. בנייה של מפת דרכים – במקום להתמקד בפרויקט נקודתי, יש לראות באימוץ של טכנולוגיות בינה מלאכותית תהליך מתמשך. יצירת מסגרת מובנית בדמות של מפת דרכים לאימוץ טכנולוגיות AI תאפשר לארגון להישאר בחזית הפיתוח גם בעתיד.

לסיכום, העולם כולו הולך לקראת עידן הבינה המלאכותית, והטכנולוגיה עתידה לשנות את חיינו מקצה לקצה. אולם חשוב לזכור שבמגזר הארגוני התהליכים יהיו איטיים יותר, וכדאי לנצל את הזמן עד קליטתה כדי להכין כבר היום את הארגון שיהיה בשל יותר להטמעה חלקה ויעילה של הטכנולוגיה.